מחלה וסקולרית מוחית בחולה הסוכרתי

תוצאים קרדיווסקולריים בטיפול קו שני לסוכרת

במחקר עוקבה שתוצאותיו פורסמו בכתב העת JAMA Network Open החוקרים בחנו את ההשפעה של קבוצות טיפוליות שונות המשמשות כקו שני לטיפול בסוכרת על הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים

אנליזה רטרוספקטיבית זו התבססה על מאגר נתונים הלאומי של ביטוח הבריאות בארצות הברית (בין השנים 2011-2015). באנליזה נכללו 132,737 מטופלים עם סוכרת סוג 2 בגילאי 45-64 שהחלו טיפול קו שני לסוכרת (אחרי מטפורמין) או היו נאיביים לטיפול בסוכרת. רק כ-5.5% ממטופלים אלה היו עם רקע של מחלה קרדיווסקולרית.

מטופלים שנכללו באנליזה התחילו טיפול במעכבי ה-DPP4י(21.8%), האגוניסטים ל-GLP-1י(8.6%), מעכבי ה-SGLT2י(4.3%), תיאזולידינדיונים (5.6%), אינסולין בזאלי (12.2%) או סולפונילאוראות (47.6%). מעכבי ה-DPP-4 שימשו כקבוצת הייחוס לקבוצות טיפוליות אחרות.

התוצא העיקרי שנבדק היה הזמן עד אירוע קרדיווסקולרי ראשון לאחר תחילת הטיפול עם תרופת קו שני לסוכרת. אירוע קרדיווסקולרי הוגדר כאשפוז בגין אי ספיקת לב, שבץ, מחלת לב איסכמית או מחלת כלי דם פריפריים.

זמן מעקב ממוצע היה 1.3 (0.6) שנים. באנליזה זו הודגמה הפחתה של 22% בסיכון לאירועים קרדיווסקולריים בקרב המטופלים שקיבלו אגוניסטים ל-GLP-1 בהשוואה לאלה שקיבלו מעכבי DPP4י(HR 0.78 95% CI 0.63-0,96).

שיעור האירועים הקרדיווסקולריים בקרב מטופלים שקיבלו מעכבי SGLT-2 או תיאזולידינדיונים לא היה שונה באופן מובהק סטטיסטית מאלה שקיבלו מעכבי DPP4. לעומת זאת, הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים היה משמעותית גבוה יותר בקרב מטופלים שהחלו לקבל סולפונילאוראה (HR 1.36 95% CI 1.23-1.49) או אינסולין בזאלי (HR 2.03 95% CI, 1.81-2.27).

כאשר בחנו את ההשפעה של קבוצות טיפוליות שונות על הסיכון לכל סוג של אירוע קרדיווסקולרי בנפרד, הפחתה משמעותית בסיכון לאשפוז הודגמה רק בפרמטר של שבץ במטופלים שהתחילו את הטיפול באגוניסטים ל-GLP-1 HR 0.65; 95% CI, 0.44-0.97)

מחברי המאמר מסכמים כי על פי נתוני האנליזה, התחלת הטיפול בסולפונילאוראה או אינסולין בזאלי הייתה כרוכה בסיכון קרדיווסקולרי מוגבר בהשוואה למעכבי DPP-4. בשל האופי הרטרוספקטיבי של האנליזה שבוצעה ללא propensity score matching יש להתייחס לתוצאות אלה בקונטקסט של נתונים ממחקרי RCTs הגדולים.

מקור: 

O'Brien, M.J. et al. JAMA Network Open. 2018;1(8):e186125. doi:10.1001/jamanetworkopen.2018.6125

נושאים קשורים:  מחלה וסקולרית מוחית בחולה הסוכרתי,  אירועים קרדיווסקולריים,  סוכרת
מאמרים נוספים שיעניינו אותך