מספר מחקרים שנערכו בשנים האחרונות הראו כי לטיפול צנתורי בחולים עם שבץ מוחי איסכמי יתרון בכל הנוגע לתוצאות קליניות כעבור 90 ימים בהשוואה לטיפול השמרני. עם זאת, אין עדיין בנמצא מידע רב הנוגע לתוצאות קליניות ארוכות טווח.
עוד בעניין דומה
במחקר MR CLEANי (Multicenter Randomized Clinical Trial of Endovascular Treatment for Acute Ischemic Stroke in the Netherlands) ביקשו חוקרים מהולנד להעריך תוצאות קליניות של התערבות אנדווסקולרית בהשוואה לטיפול שמרני, כעבור שנתיים מזמן ההתערבות, בקרב חולים עם שבץ איסכמי. במחקר רב מרכזי מבוקר חולקו באופן אקראי חולים שהתקבלו עם שבץ מוחי איסכמי חריף לעבור התערבות אנדווסקולרית בשילוב טיפול שמרני או לקבל טיפול שמרני בלבד. התוצאה העיקרית הוגדרה באמצעות מדד רנקין כעבור שנתיים, כאשר דירוג זה נע בין 0 (העדר תסמינים) ל- 6 (תמותה). תוצאות משניות כללו בין השאר תמותה מכל סיבה שהיא, ואיכות חיים כעבור שנתיים.
כ- 500 מטופלים עברו רנדומיזציה, ומביניהם כ- 391 מטופלים (78.2%) היו במעקב כעבור שנתיים. בפיזור הדירוג לפי מדד רנקין, נראה יתרון לטיפול צנתורי בהשוואה לטיפול השמרני, עם יחס סיכויים מחושב של 1.68 ליתרון בדירוג (95% CI,י1.15-2.45; P=0.007). למטופלים בקבוצת ההתערבות היה סיכוי טוב יותר לתוצאה טובה של 0-2 לפי מדד רנקין (31.7% לעומת 23.9%), אך לא נמצא הבדל משמעותי בין קבוצת ההתערבות והביקורת בכל הנוגע לשיעורם של המטופלים שהשיגו תוצאה מצוינת (דירוג רנקין של 0 או 1) כעבור שנתיים (7.2% ו- 6.1%, בהתאמה). מבחינת איכות החיים, מטופלים בקבוצת ההתערבות דיווחו על איכות חיים טובה יותר כעבור שנתיים. שיעור התמותה המצטבר במהלך שנתיים היה 26% בקבוצת ההתערבות בהשוואה ל- 31% בקבוצת הביקורת (HR 0.9; 95% CI 0.6-1.2; P=0.46).
החוקרים מסכמים כי גם במעקב של שנתיים, ובדומה לתוצאות שנראו במעקב קצר טווח במחקרים קודמים, נראה יתרון לטיפול הצנתורי בהשוואה לטיפול השמרני בקרב חולים עם שבץ מוחי איסכמי.
מקור:
van den Berg, Lucie A., et al. Two-Year Outcome after Endovascular Treatment for Acute Ischemic Stroke. New England Journal of Medicine 376.14 (2017): 1341-1349.
ערכה: ד"ר טל בקרמן יוסקוביץ