הפרעות נשימה בשינה עם אינדקס אפניאה-היפופניאה מעל 15 לשעה שכיחות באוכלוסיה הכללית בכ-26%, אך בחולים לאחר שבץ מוחי השכיחות עולה ל-50-70% מהשורדים.
עוד בעניין דומה
דום נשימה בשינה הוא גורם סיכון עצמאי לשבץ מוחי וכרוך בפרוגנוזה גרועה יותר. מחקר זה ערך מטה-אנליזה של מחקרים התערבותיים שבדקו תוצאות של טיפול ב-CPAP בהשוואה לטיפול סטנדרטי או אינבו בחולים עם דום נשימה בשינה לאחר שבץ מוחי.
החוקרים ערכו סקר ספרות מקוון וחיפשו מחקרים התערבותיים ואקראיים שפורסמו בין השנים 1980 ו-2016. המחקרים השוו טיפול ב-CPAP לטיפול סטנדרטי או אינבו בחולים עם דום נשימה בשינה לאחר שבץ מוחי או אירוע איסכמי חולף. התוצאות שנבדקו היו היצמדות לטיפול ב-CPAP, שיפור נוירולוגי, תופעות לוואי, אירועים איסכמיים נוספים ומוות.
נתונים סטטיסטיים: 10 מחקרים עם סך של 564 משתתפים נכללו במטה-אנליזה. 2 מחקרים השוו טיפול ב-CPAP לאינבו (sham CPAP), ו-8 מחקרים השוו את לטיפול סטנדרטי.
משך השימוש הממוצע ב-CPAP בכל המחקרים היה 4.53 שעות בלילה (רווח בר סמך של 95% : 3.97-5.08). הסיכוי (OR) להפסקת טיפול ב-CPAP היה 1.83 (רווח בר סמך של 95%: 1.05-3.21, p=0.033).
באנליזה ששקללה מדדי שיפור נוירולוגי נרשם שיפור בטיפול ב-CPAP (SMD 0.54, רווח בר סמך של 95% : 0.02-1.05) אך עם הטרוגניות גבוהה. הארכה של הישרדות לטווח רחוק נמצאה במחקר אחד.
סיכום: תוצאות המחקר מעידות על כך שטיפול ב-CPAP עשוי להועיל לשיקום נוירולוגי לאחר אירוע מוחי, ונדרשים מחקרים התערבותיים נוספים.
מקור:
ערכה: ד״ר נועה גולדשר מינרבי