שבץ מוחי 29.04.2019

הצורך בדירקטיבות ותכנון טיפול רפואי רצוי במצב לאחר שבץ

טיפול לאחר הישרדות שבץ מוחי: תכנון מוקדם לטיפול במסגרת מרפאתית

לניצולי שבץ מוחי שיעורי תמותה גבוהים ושיעורי הישנות שבץ גבוהים. חולי שבץ מוחי לעתים קרובות אינם מסוגלים להשתתף בקבלת ההחלטות, ומדגישים את הצורך בתכנון טיפולי רפואי/סיעודי/פליאטיבי מראש (ACP) בטיפול שלאחר השבץ. קבוצת מחקר מיחידת השבץ באוניברסיטת וושינגטון שבארה"ב ניסתה להבין טוב יותר חוויות ותפיסות סביב הסיכון לשבץ ו-ACP במרפאת השבץ שלה. תוצאות המחקר פורסמו החודש בכתב העת Journal of the American Heart Association.

מטופלי המרפאה השלימו סקר "תכנון לאחר שבץ" אשר העריך (1) תיעוד הוראות לטיפול לאחר שבץ (advance directives AD) ושיחות ACP,י(2) גורמים הקשורים ל-ADs ו-ACP,י(3) תפיסות של הסיכון לשבץ ו-(4) צורכי ACP.

החוקרים השתמשו בסקר רופאים וברשומה הרפואית האלקטרונית כדי להעריך מידע קליני ודמוגרפי. נאספו 219 תשובות (שיעור תגובה של 78%). 45% דיווחו על השלמת AD, אם כי המתאם בין דו"ח החולה לבין תיעוד של ADs היה נמוך. רוב החולים (73%) דנו ב-ACP, ו-58% רצו שיחה נוספת.

גורמים מנבאים של השלמת ADS כללו גיל (≥ 65 שנים, יחס סיכויים, 4.8, 95% CI,י2.3-10.1), גזע לבן (יחס סיכויים, 3.1, 95% CI,י1.2-7.8), נכות קלה יותר (מדד Rankin Scale יחס הסיכויים, 2.9, 95% CI,י1.3-6.4), שיחה מקדימה על ACP עם רופא (יחס סיכויים, 4.8, 95% CI,י2.0-11.7) ודיון בסיכון להישנות שבץ (יחס הסיכויים, 2.2 , 95% CI,י1.1-4.5).

לניצולי שבץ היו שיעורי השלמת AD נמוכים והם הביעו רצון ליותר שיחות על הסיכון להישנות שבץ ועל ACP. דירקטיבות של המטופלים לטיפול בהם במקרה של הישנות שבץ לא תועדו באופן עקבי ברשומות רפואיות אלקטרוניות. ממצאים אלה מספקים הדרכה לשיפור ACP במרפאות שבץ ועשויים לספק מודל לאחרים המעוניינים לשפר את הטיפול ב-ACP.

מקור:

Johnson, Paul D., Angela Ulrich, Jenny Siv, Breana Taylor, David Tirschwell, and Claire J. Creutzfeldt. "Planning After Stroke Survival: Advance Care Planning in the Stroke Clinic." Journal of the American Heart Association 8, no. 9 (2019): e011317.

נושאים קשורים:  מחקרים,  פואה פליאטיבית,  מחלות סופניות,  DNR,  דירקטיבות לסוף החיים,  תקשורת רופא חולה,  שבץ
תגובות