אי ספיקת כליות 18.11.2019

היעילות והבטיחות של גלקפרוויר ופיברנטסוויר בפגיעה כלייתית חמורה

החוקרים הגיעו למסקנה כי גלקפרוויר ופיברנטסוויר מהווה שילוב יעיל ובטיחותי במטופלים עם אי ספיקת כליות והפטיטיס C כרונית

ידוע זה מכבר כי מטופלים עם הפטיטיס C כרונית מתקדמים לעתים קרובות לכדי אי ספיקת כליות כרונית. מטרת החוקרים היתה להעריך את היעילות, הבטיחות והפרמקוקינטיקה של הטיפול עם גלקפרוויר ופיברנטסוויר, במטופלים עם פגיעה כלייתית משמעותית.

החוקרים ביצעו מחקר פרוספקטיבי רב מוקדי שכלל 35 מרכזים רפואיים, בתוכם 832 מודבקים בגנוטיפ 1-3 של הפטיטיס C, שקיבלו טיפול עם גלקפרוויר ופיברנטסוויר. היעילות והבטיחות של טיפול זה נבחנו עבור מטופלים עם אי ספיקת כליות בדרגה 4 או 5. נערך ניתוח רב משתנים על מנת לזהות את הגורמים הקשורים לתופעת הלוואי השכיחה ביותר.

במטופלים העוברים דיאליזה, נערך מחקר פרמקוקינטי על מנת לחקור את הפינוי של התרופות בדיאליזה: דגימות פלסמה נאספו מהצד העורקי והוורידי של הדיאליזה אצל המטופל, על מנת למדוד את ריכוזי התרופות.

החוקרים הכלילו במחקר 141 מטופלים (32 עם אס"כ דרגה 4 ו-109 עם אס"כ דרגה 5), מתוכם 100 טופלו בהמודיאליזה. מלבד אחד, כל המטופלים עם אי ספיקת כליות שעברו דיאליזה, השיגו תגובה וירולוגית ממושכת (99.3%). תופעות לוואי שונות נצפו ב-39.7% מהנבדקים, כאשר גרד היה השכיח ביותר (30.5%), וקושר באופן משמעותי לדיאליזה עצמה. במחקר הפרמקוקינטי המקביל, לא נצפו הבדלים בריכוזי התרופה בין הצד העורקי לוורידי, בזמן הדיאליזה.

החוקרים הגיעו למסקנה כי גלקפרוויר ופיברנטסוויר מהווה שילוב יעיל ובטיחותי, במטופלים עם אי ספיקת כליות והפטיטיס C כרונית. טיפול בדיאליזה קושר להיארעות מוגברת של גרד עורי, שהיווה את תופעת הלוואי השכיחה ביותר.

מנגד, דיאליזה השפיעה באופן מזערי, אם בכלל, על ריכוזי התרופות בדם, עובדה המראה כי הפינוי שלהן בדרך זו נמוך מאוד וניכר כי אין צורך בהתאמת מינונים במטופלים אלה.

מקור:

Atsukawa, M. et al. (2019; 49(9); 1230-1241). Alimentary Pharmacology and Therapeutics. https://doi.org/10.1111/apt.15218

נושאים קשורים:  מחקרים,  דיאליזה,  הפטיטיס C,  אי ספיקת כליות,  גלקפרוויר,  פיברנטסוויר
תגובות