כיום ידוע מעט בלבד על ההשפעה של דמוגרפיה, מאפייני גידול, וטיפול על שרידות אצל חולי סרקומה פלאומורפית של העור (CPS). מטרת המחקר היתה למצוא את שיעור ההיארעות והגורמים הפרוגנוסטיים המשפיעים על שרידות ב-CPS.
עוד בעניין דומה
החוקרים ניתחו נתונים אשר אספו מתוך מאגר בשם National Cancer Institute's Surveillance, Epidemiology, and End Results data עבור 2,423 מטופלים עם אבחנה של CPS.
החוקרים מצאו כי שיעור ההיארעות (מותאם גיל) היה 0.152 מקרים/ 100,000 שנות חיים, וכן נמצא גבוה פי 4.5 בגברים לעומת נשים. מין זכר, מוצא אתני לבן, וגיל >40 היו קשורים באופן משמעותי לשרידות כוללת מופחתת.
גידולים בראש ובצוואר, גידולים >15 מילימטר, וגידולים עם דירוג היסטולוגי III או IV היו קשורים לירידה משמעותית בשרידות. עוד מצאו החוקרים כי להסרה כירורגית נמצאה תועלת בהשוואה למטופלים אשר לא טופלו כלל. כמו כן, לטיפולי קרינה לא נמצאה תועלת מבחינת שרידות. אצל מטופלים עם מחלה מקומית נמצאה השרידות הגבוהה ביותר בהשוואה למחלה בפיזור איזורי או מרוחק.
החוקרים סיכמו כי גודל ודירוג הגידול, לצד מין, גיל באבחנה ומוצא אתני של המטופל השפיעו על שרידות כגורמים פרוגנוסטים ב-CPS. הסרה כירורגית של הגידול הובילה לשיפור בשרידות, בעוד קרינה ראשונית או אדג׳ובנטית לא הועילה לשרידות.
מקור: