15%-40% מחולי פרקינסון מציגים ירידה קוגניטיבית קלה בזמן הדיאגנוזה וכעבור עשר שנים, 70% סובלים מדמנציה. במקרים אגרסיביים במיוחד ההידרדרות מהירה יותר, אך העדרם של מרקרים ביו-קליניים מקשה על ניבוי הירידה הקוגניטיבית. חולי פרקינסון סובלים ממגוון בעיות ראייה ולאחרונה נמצאו עדויות לכך שבדיקות ראייה עשויות לנבא דמנציה אצל חולי פרקינסון.
עוד בעניין דומה
במחקר פרספקטיבי, חולים עם מחלת גופיפי לוי (LBD) נבדקו כעבור שלוש שנים. בין החולים, 42 היו חולים בפרקינסון אידיופטי, ארבעה סבלו מדמנציה עם גופיפי לוי, ארבעה היו נשאים של המוטציה E46K-SNCA ו-17 שימשו כקבוצת ביקורת.
כל המשתתפים עברו טומוגרפיה אופטית קוהרנטיות (OCT) והערכה קוגניטיבית של מונטריאול (MoCA), באמצעותם חושב המדד המאוחד לדירוג מחלת פרקינסון (UPDRS). שיעורי הירידה בעובי הגנגליון הפנימי המקולרי (GCIPL) ושכבת סיבי העצב ברשתית (pRNFL) חושבו ונבדק הקשר בין העובי ההתחלתי של GCIPL ו-pRNFL והסיכון להחמרה קוגניטיבית ומוטורית.
הירידה הגדולה ביותר נמצאה בעובי ה-GCIPL באזור הפרה-פוביאלי (טבעת בעובי 1 עד 3 מ"מ). שיעור הירידה השנתי היה 0.63 מיקרומטר בחולי פרקינסון אידיופטי ו-0.23 מיקרומטר בקבוצת הבקרה.
חולי פרקינסון אידיופטי עם GCIPL פרה-פוביאלי ועובי pRNFL דקים יותר בתחילת המחקר הציגו סיכון מוגבר לירידה קוגניטיבית לאחר שלוש שנים. לא נמצאו קשרים מובהקים בין עובי הרשתית להידרדרות מוטורית.
תוצאות המחקר מספקות עדות לשימוש הפוטנציאלי בעובי GCIPL פראפוביאלי שנמדד ב-OCT כדי לנטר ניוון עצבי וכדי לחזות את הסיכון להחמרה קוגניטיבית לאורך זמן בחולי פרקינסון אידיופטי.
מקור