מטרת המחקר היתה לבדוק את ההשפעה של סיפונימוד על מהירות העיבוד הקוגניטיבי בקרב חולי טרשת נפוצה משנית מתקדמת, באמצעות ניתוח של מחקר שהשווה בין סיפונימוד ואינבו.
עוד בעניין דומה
המחקר היה בעל סמיות כפולה, כחלק מניסוי פאזה 3 ובו השתתפו 1,651 חולים עם טרשת נפוצה משנית מתקדמת. החולים חולקו ביחס של 2:1 לקבלת 2 מ"ג/דציליטר סיפונימוד לעומת אינבו. שלושה מבדקים קוגניטיביים שונים שימשו להערכת התפקוד הקוגניטיבי בתחילת הניסוי עד סוף טיפול במרווחים של חצי שנה.
באחד המבדקים הקוגניטיביים (Symbol Digit Modalities Test, SDMT) הראו החולים תוצאים טובים יותר משמעותית בטיפול בסיפונימוד לעומת אינבו לאחר טיפול של שנה (1.08, רווח בר סמך של 95%, 0.23-1.94, p=0.0132), 18 חודשים (1.23 [0.25-2.21]; p=0.0135) ו-24 חודשים (2.30 [1.11-3.50]; p=0.0002), עם שיפור טוב יותר ככל שהטיפול נמשך.
חולים שטופלו בסיפונימוד היו בסיכון נמוך יותר משמעותית לירידה קבועה במבדק SDMTי(HR 0.79 [0.65-0.96], p=0.0157), בעוד הסיכוי שלהם לשיפור במבדק היה גבוה יותר (HR 1.28, [1.05-1.55]; p=0.0131). בשני המבדקים הנוספים שנבדקו (Paced Auditory Serial Addition Test ו-Brief Visuospatial Memory Test–Revised) לא נצפו שינויים משמעותיים בין שתי הקבוצות.
המחקר הסיק שלסיפונימוד השפעה חיובית על שיפור באחד משלושת מבדקי התפקוד הקוגניטיביים שבוצעו עם סיכון נמוך לירידה בתוצאות וסיכוי גבוהה לשיפור בתוצאות.
מקור:
Benedict RHB. Et al. (2021) Neurology. 96(3): published online