בכתב העת Annals of Neurology פורסם מחקר שנערך במטרה לזהות סמנים ביולוגיים רגישים ומהימנים לא פולשניים, שיאפשרו להבדיל בין מצב פרודרומאלי לבין מצב גלוי של אלפא-סינוקלאינופתיות בקרב מטופלים עם הפרעות בזמן שנת חלום על רקע אידיופתי (iRBD) וחולים במחלת פרקינסון (PD) בשלביה המוקדמים. לצורך זה עשו החוקרים שימוש בהקלטת דיבור וכן בניתוח דפוסים איכותי.
עוד בעניין דומה
המחקר נערך בשבעה מרכזים באירופה ובצפון אמריקה, תוך שימוש בשפות צ'כית, אנגלית, גרמנית, צרפתית ואיטלקית. 448 נכללו במחקר (337 גברים), מתוכם 150 עם iRBD (משך iRBD ממוצע בכל הקבוצות: 0.5-3.4 שנים), 149 עם PD (משך מחלה ממוצע: 1.7-2.5 שנים) ו-149 מטופלים בריאים ששימשו כקבוצת ביקורת. כל המשתתפים הוקלטו בשנתם ו-350 מהמשתתפים השלימו תקופת מעקב בת 12 חודשים. החוקרים פיתחו גישה אוטומטית להערכה אקוסטית כמותית עבור שבעת הדפוסים המובהקים של דיסארתריה היפוקינטית.
לא נמצאו הבדלים בין השפות שהיו בעלי השפעה על הפנוטיפים הפרקינסוניים הקליניים.
בהשוואה לנבדקים מקבוצת הביקורת, נמצאו חריגות מובהקות במדד האקוסטי הכולל לחומרת הדיבור באמצעות אינדקס דיסארתריה מרוכב, הן עבור iRBD (p = 0.002) והן עבור מחלת פרקינסון (p <0.001). עם זאת, בניתוח סובייקטיבי עם סמיות, התקיימה שונות מבחינת התפיסה רק במחלת פרקינסון (p <0.001).
החוקרים מצאו הבדלים מובהקים בין חולי פרקינסון ובין נבדקי קבוצת הביקורת במונוטוניות (monopitch) (p <0.001), בהפסקות ממושכות (p <0.001) ובהגיית עיצורים לא מדויקת (p = 0.03). מונוטוניות היתה המאפיין היחיד שניתן היה להבדיל בעזרתו בין חולי iRBD לנבדקים מקבוצת הביקורת (p = 0.004). במהלך מעקב של 12 חודשים נמצאה התקדמות מתונה בליקוי האקוסטי הכללי של הדיבור בקבוצת ה-iRBD ובקבוצת חולי הפרקינסון (p = 0.03).
לסיכום, ניתוח דיבור אוטומטי עשוי להוות סמן ביולוגי שימושי נוסף של פרקינסוניזם, להערכת התקדמות המחלה ולצורך בהתערבויות טיפוליות.
מקור:
Rusz, J et al. Annals of Neurology. 2021 Jul;90(1):62-75.doi: 10.1002/ana.26085