גליומה ממאירה היא אחד מגידולי המוח השכיחים והקטלניים ביותר הקיימים, עם שיעורי שרידות נמוכים מאוד, ולעת עתה לא נמצא טיפול יעיל. החוקרים בחנו את הבטיחות והפעילות של טיפול עם NSC-CRAd-S-pk7 בחולים עם אבחנה חדשה של גליומה בדרגה גבוהה. מדובר בטיפול עם אדנווירוס אונקוליטי מהונדס גנטית המועבר על ידי של תאי גזע עצביים (Neural Stem Cells - NSC).
עוד בעניין דומה
המחקר בוצע בשיטת עליה במינון עם תווית פתוחה במסגרת מחקר פאזה 1 ראשונה בבני אדם שמטרתה לבדוק את המינון המירבי הנסבל של NSC-CRAd-S-pk7 כהמשך לתבנית 3+3. למחקר גויסו נבדקים עם אבחנה חדשה, מאושררת היסטולוגית, של גליומה מדרגה גבוהה (דרגה III או IV לפני דירוג ה-WHO).
לאחר כריתה ניתוחית של הגידול, הזריקו NSC-CRAd-S-pk7 לתוך הרקמה שסביב אתר הכריתה. הקבוצה הראשונה קיבלה מינון התחלתי של 6.25X1,010 חלקיקים נגיפיים המועברים על ידי 5X107 NSC, הקבוצה השנייה קיבלה מינון התחלתי של 1.25X1,011 חלקיקים נגיפיים המועברים על ידי 1X108 NSC, והקבוצה השלישית קיבלה מינון התחלתי של 1.875X1,011 חליקים נגיפיים המועברים על ידי 1.5X108 NSC. לא תוכננה עלייה במינון במהלך המחקר. תוך 10-14 ימים החלו טיפול משולב של טמוזולומיד והקרנות.
תוצאים ראשוניים שנבדקו כללו בטיחות ופרופיל רעילות של הטיפול ומינון מירבי נסבל עבור מעבר למחקר פאזה 2.
בין התאריכים 24 לאפריל 2017 ל-13 לנובמבר 2019, גויסו 12 מטופלים עם אבחנה חדשה של גליומה ממאירה אשר נכללו במבדקי הבטיחות של המחקר. במבדק היסטופתלווגי נמצא כי 11 מתוך 12 (92%) הנבדקים חלו בגליובלסטומה ואחד (8%) באסטרוציטומה אנאפלסטית. משך המעקב החציוני עמד על 18 (טווח בין-רבעוני של 14-22) חודשים.
מטופל אחד פיתח מנינגיטיס נגיפי (דרגה 3) לאחר שקיבל מנה של 1.5X108 NSC מועמסים ב-1.875X1,011 חלקיקים נגיפיים שהוזרק בטעות אל תוך חלל החדר הצידי של המוח. מלבד זאת, טיפול זה נמצא בטוח מכיוון שלא נצפתה תגובת רעילות באף מינון שניתן במחקר זה.
כיוון שכך, מינון של 1.5X108 NSC מועמסים ב-1.875X1,011 חלקיקים נגיפיים נקבע כמינון המומלץ לביצוע מחקר פאזה 2. לא דווח על אף מקרה מוות המקושר לטיפול. משך השרידות ללא התקדמות המחלה עמדה על 9.1 חודשים (רווח בר-סמך של 95%, 8.5-לא הושג), ומשך השרידות הכללית הממוצעת עמדה על 18.4 חודשים (רווח בר-סמך של 95%, 15.7-לא הושג).
מסקנת החוקרים היתה כי טיפול עם NSC-CRAd-S-pk7 הוא אפשרי ובטוח. ממצאים אימונולוגיים והיסטופתלוגיים תומכים בהמשך חקירה של טיפול זה במחקרים קליניים פאזות 2/3.
מקור: