נכון להיום, לא ברור מהו העיתוי המתאים לחידוש של טיפול נוגד טסיות לאחר דימום מוחי (ICH: intracerebral hemorrhage). במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Stroke, מטרת החוקרים היתה להשוות את הסיכון של אירוע דמם גדול במטופלים לאחר ICH. החוקרים השוו בין מטופלים אשר חזרו לקבל נוגדי טסיות בשלב מוקדם לאחר ה-ICH לעומת מטופלים שקיבלו נוגדי טסיות בשלב מאוחר יותר.
עוד בעניין דומה
לצורך כך, החוקרים השתמשו ב-National Health Insurance Research Database על מנת לאתר חולים עם medication possession ratio של 50% לכל הפחות לטיפול עם נוגדי טסיות, לפני ה-ICH ולאחר חידוש הטיפול.
הנתונים כללו מידע על חולים מהשנים 2008 ו-2017, וקריטריוני ההדרה כללו חולים עם פרפור פרוזדורים, אי ספיקת לב, תחת טיפול נוגד קרישה או המודיאליזה, ואלו אשר פיתחו אירועים מוחיים או שנפטרו לפני חידוש נוגדי הטסיות.
במסגרת המחקר נאספו נתוניהם של 1,584 חולים בסך הכל. המטופלים חולקו לקבוצות EARLY (≤30 ימים) ו-LATE (31-365 ימים לאחר ה-ICH), בהתבסס על מועד חידוש הטיפול עם נוגדי הטסיות. המטופלים היו במעקב עד להיארעות של תוצא קליני, סיום מעקב של שנה, פטירה, או עד ל-31 בדצמבר 2018.
התוצא הראשוני של המחקר היה אירוע ICH חוזר. התוצאים השניוניים כללו תמותה מכל סיבה, אירועים של דימום משמעותי, אירועים וסקולריים חסימתיים ושבץ איסכמי. לצורך השוואה בין שתי הקבוצות, החוקרים השתמשו במודל הסיכונים הפרופורציונליים של קוקס לאחר ביצוע התאמה.
מתוצאות המחקר עולה כי לאחר ההתאמה, גם לקבוצת ה-EARLY וגם לקבוצת ה-LATE היה סיכון דומה ל-ICH חוזר לשנה אחת (EARLY לעומת LATE:י 3.12% לעומת 3.27%; יחס סיכונים מתוקנן 0.967 [רווח בר-סמך של 95% 0.522-1.791]. לשתי הקבוצות היה גם סיכון דומה לכל תוצא שניוני במסגרת המעקב לאורך שנה.
באנליזות של תת קבוצות נמצא כי חידוש מוקדם של נוגדי טסיות בחולים ללא מחלה צרברווסקולרית קודמת נקשר עם סיכון נמוך יותר לתמותה מכל סיבה (יחס סיכונים מתוקנן 0.199 [רווח בר-סמך של 95% 0.054-0.739]) ולאירועי דמם משמעותיים (יחס סיכונים מתוקנן 0.090 [רווח בר-סמך של 95% 0.010-0.797]), בעוד שחידוש מוקדם של נוגדי טסיות בחולים עם מחלת כליות כרונית נקשר עם סיכון נמוך יותר לשבץ איסכמי (יחס סיכונים מתוקנן 0.065 [רווח בר-סמך של 95% 0.012-0.364]).
לסיכום, בחולים שעברו ICH נמצא כי חידוש מוקדם של נוגדי טסיות בטוח כמו חידוש מאוחר של הטיפול. בנוסף, חזרה מוקדמת של הטיפול עשויה להוביל לתועלת משופרת במטופלים ללא מחלה צרברווסקולרית ובמטופלים עם מחלת כליות כרונית.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
