דיכאון והתנהגות אובדנית הקשורים לטיפול עם איזוטרטינואין הם נושא שעדיין לא הובהר דיו. בנוסף, ישנו פער ידע רציני בהגדרת הקשר שבין טיפול עם איזוטרטינואין ומחלות פסיכיאטריות אחרות. לכן, מטרת המחקר, שממצאיו תוארו בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology, היתה להעריך את הסיכון לתוצאים פסיכיאטריים בקרב מטופלים עם אקנה אשר קיבלו טיפול עם איזוטרטינואין בהשוואה לאנטיביוטיקה פומית.
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר רטרוספקטיבי מבוסס אוכלוסיה נכללו שתי קבוצות של מטופלים עם אקנה אשר נוהלו באמצעות טיפול עם איזוטרטינואין (75,708 מטופלים) ואנטיביוטיקה פומית (75,708 מטופלים). התוצא שנמדד היה הבדל בין הקבוצות בתשעה תוצאים פסיכיאטריים שונים.
תוצאות המחקר הראו כי בהשוואה למטופלים שקיבלו טיפול עם אנטיביוטיקה פומית, מטופלים שקיבלו טיפול עם איזוטרטינואין היו בעלי סיכון נמוך יותר לדיכאון (יחס סיכונים – 0.90, רב״ס 95% - 0.87-0.93; p<0.001) אך בעלי סיכון דומה להפרעת דיכאון מאג׳ורי (יחס סיכונים – 0.97, רב״ס 95% - 0.92-1.03; p=0.318).
גם מבחינת שיעור הנסיונות האובדניים לא נרשם הבדל מובהק בין הקבוצות (יחס סיכונים – 0.97, רב״ס 95% - 0.85-1.11; p=0.663), למרות שכן נרשם סיכון מוגבר למחשבות אובדניות תחת טיפול עם איזוטרטינואין (יחס סיכונים – 1.41, רב״ס 95% - 1.32-1.50; p<0.001).
ממצאים נוספים הראו כי בקרב מטופלים אשר קיבלו טיפול עם איזוטרטינואין נרשם סיכון נמוך יותר גם להפרעת דחק פוסט טראומטית (יחס סיכונים – 0.75, רב״ס 95% - 0.68-0.82; p<0.001), חרדה (יחס סיכונים – 0.84, רב״ס 95% - 0.82-0.87; p<0.001), הפרעה דו קוטבית (יחס סיכונים – 0.65, רב״ס 95% - 0.59-0.72; p<0.001), סכיזופרניה (יחס סיכונים – 0.60, רב״ס 95% - 0.48-0.76; p<0.001) והפרעת הסתגלות (יחס סיכונים – 0.82, רב״ס 95% - 0.77-0.87; p<0.001).
ממחקר זה עולה כי טיפול עם איזוטרטינואין מוביל לסיכון נמוך יותר לשש מחלות פסיכיאטריות ולסיכון שווה ערך במספר הנסיונות האובדניים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה