עד כה פורסמו נתונים מעטים בלבד בנוגע לסיכון ללקות בשבץ איסכמי במהלך השנה שלאחר השלב האקוטי של מחלת הקורונה. בסקירה שיטתית ומטא-אנליזה שממצאיה פורסמו בכתב העת European Stroke Journal, החוקרים העריכו את הסיכון לשבץ מוחי איסכמי בקרב מחלימי קורונה, על רקע הדבקה ב-SARS-CoV-2.
עוד בעניין דומה
לצורך כך, החוקרים השתמשו במסדי הנתונים Medline ו-Scopus על מנת לאתר את כל המאמרים שפורסמו עד ל-11 בפברואר 2023 ובמסגרתם דווח על הסיכון לשבץ מוחי איסכמי בקרב מבוגרים שהחלימו ממחלת הקורונה, בהשוואה לחולים שלא נדבקו (ביקורות) במהלך תקופת המעקב. הסיכון לשבץ איסכמי הוערך באמצעות מודלים להשפעות אקראיות של Mantel-Haenszel עם יחס סיכונים מתוקנן כמדד ההשפעה ורווח בר-סמך של 95%. ההטרוגניות הוערכה באמצעות Higgins I2 statistic.
באנליזה נכללו נתוניהם של 23,559,428 מטופלים בסך הכל (גיל ממוצע 56, שנה 1, 54.3% גברים), כאשר 1,595,984 מתוכם חלו בנגיף הקורונה. במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 9.2 חודשים, שבץ איסכמי אירע ב-4.40 (רווח בר-סמך של 95%, 4.36-4.43) מתוך 1,000 חולים שהחלימו מהנגיף, לעומת 3.25 (רווח בר-סמך של 95%, 3.21-3.29) מתוך 1,000 ביקורות.
מחלימי קורונה הראו סיכון גבוה יותר להיארעות של שבץ איסכמי (יחס הסיכונים, 2.06; רווח בר-סמך של 95%, 1.75-2.41; p < 0.0001, I2 = 63.7%) בהשוואה לאלה שלא נדבקו בנגיף. חולי קורונה אשר היו מאושפזים בעת המחלה נמצאו כבעלי סיכון גבוה יותר להיארעות של שבץ במהלך תקופת המעקב בהשוואה לאלה שלא אושפזו.
לסיכום, בהשוואה לנבדקים מהאוכלוסיה הכללית, מחלימי קורונה נמצאים בסיכון גבוה יותר להיארעות של שבץ איסכמי במהלך תשעה חודשים לאחר ההדבקה.