חלק ניכר מהאנשים שנחשפו לטראומה חווים הפרעת דחק פוסט-טראומטית כרונית ומתמשכת (posttraumatic stress disorder – PTSD). ברם, מאפיינים קליניים ומוחיים ספציפיים שהופכים אנשים עם חשיפה קודמת לטראומה לרגישים יותר לתסמינים מתמשכים עדיין לא ידועים.
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Psychiatry Research, ביקשו החוקרים לחקור את המאפיינים המוחיים הקשורים לתסמינים מתמשכים במטופלים עם PTSD.
במחקר זה נכללו סך של 112 נבדקים שנחשפו לטראומה ואובחנו עם PTSD ו-112 נבדקים בריאים (בהתאמה דמוגרפית). נבדקים שנחשפו לטראומה סווגו לאלה עם PTSD נוכחי (PTSD מתמשך, n = 78) וללא PTSD נוכחי (PTSD בהפוגה, n = 34).
ניתוח עובי קליפת המוח בוצע במטרה לזהות מאפיינים ספציפיים במבנה המוח. החוקרים העריכו והשוו מאפיינים קליניים באזורים הקשורים לאסטרטגיות התמודדות ורמות חוסן.
תוצאות המחקר הדגימו כי בהשוואה לקבוצת הביקורת ותת הקבוצה של PTSD בהפוגה, קבוצת ה-PTSD הנוכחי הציגה דילול של קליפת המוח בקורטקס העליון (superior frontal cortex – SFC), באינסולה, בקורטקס הטמפורלי העליון, בקורטקס הפרה-פרונטלי הדורסו-לטראלי, בקורטקס הפריאטלי העליון וב-Precuneus.
דילול קליפת המוח ב-SFC נמצא קשור לשימוש מוגבר באסטרטגיות התמודדות לא מותאמות, בעוד שעובי מופחת באינסולה נמצא בקורלציה עם רמות חוסן נמוכות יותר בקרב נבדקים עם PTSD.
תוצאות מחקר זה מרמזים כי לדילול קליפת המוח באזורים הקשורים לאסטרטגיית התמודדות וחוסן השפעה מרכזית בהתמשכות תסמיני PTSD.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה