קיימת השערה כי מחלת פרקינסון (Parkinson’s Disease - PD) מתחילה במערכת העיכול (Gastrointestinal - GI), ומתאמים דומים בוססו גם עבור מחלת אלצהיימר (Alzheimer’s Disease - AD) ומחלות צרברו-וסקולרים (Cerebrovascular Disease - CVD).
עוד בעניין דומה
מטרת מחקר זה היתה לקבוע את ההיארעות של תסמונות GI והתערבויות מקדימות ל-PD, בהשוואה למקרי ביקורת ללא מחלה ונבדקים עם AD ו-CVD.
החוקרים השתמשו ב-TriNetX לצורך ביצוע מחקר מקרה-בקרה ומחקר עוקבה משולב, בעזרת רשת רשומות רפואיות ממוחשבות בארה"ב. ראשית, החוקרים השוו בין נבדקים עם אבחנה חדשה של PD אידיופתי אשר צומדו למקרי ביקורת בריאים ולנבדקים עם אבחנה חדשה של AD או CVD, על מנת לבחון תסמונות GI מקדימות, כריתות תוספתן או כריתת עצב תועה (Vagotomy). לאחר מכן החוקרים השוו בין עוקבה של נבדקים עם חשיפות אלו לבין נבדקים בריאים ובדקו שיעורים של PD,יAD ו-CVD כעבור חמש שנים.
החוקרים זיהו 24,624 נבדקים עם PD בניתוח מקרה-בקרה והתאימו נבדקים בריאים עם חשיפה דומה, מתוך 18 עוקבות. תוצאות המחקר הדגימו כי גסטרופרזיס, דיספאגיה, תסמונת מעי רגיז (Irritable Bowel Syndrome - IBS) ללא שלשול או עצירות נמצאו קשורים להתפתחות של PD (בהשוואה למקרי ביקורת, AD ו-CVD) גם בניתוח לפי מקרה-בקרה (יחס סיכויים של 4.64, 3.58, 3.53, 3.32, בהתאמה, בהשוואה למקרי ביקורת בריאים; p<0.0001 עבור כולם) ובניתוח עוקבה (סיכון יחסי של 2.43, 2.27, 1.17 ו-2.38, בהתאמה, בהשוואה למקרי ביקורת בריאים; p<0.05 עבור כולם).
לעומת זאת, דיספפסיה פונקציונלית, IBS עם שלשול, שלשול ואי-נקיטת צואה לא נמצאו במתאם עם PD באופן מסוים ואילו IBS עם עצירות וחסימת מעי מדומה נמצאו במתאם מסוים ל-PD בניתוח מקרה-בקרה (יחס סיכויים של 4.11) ובניתוח עוקבה (סיכון יחסי של 1.84).
עוד נמצא כי כריתת תוספתן מורידה את הסיכון להתפתחות PD בניתוח העוקבה (סיכון יחסי של 0.48). לא נמצא קשר בין מחלת מעי דלקתית (Inflammatory Bowel Disease - IBD) או כריתת עצב תועה לבין PD.
מסקנת החוקרים היתה כי ייתכן שדיספאגיה, גסטרופרזיס, IBS ללא שלשול או עצירות יכולים לנבא באופן מסוים את ההתפתחות של PD.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
