גליומות בדרגה גבוהה (HGG) בילדים צעירים מהוות אתגר בשל תוצאים חיוביים אך בלתי צפויים. בעוד שמחקרים רטרוספקטיביים הרחיבו את הבנת החוקרים בביולוגיה של הגידול, נתונים פרוספקטיביים חסרים.
עוד בעניין דומה
לאחרונה, פורסמו בכתב העת Neuro-Oncology, ממצאיו של מחקר שעסק בקבוצה של ילדים עם HGG מאובחן היסטולוגית שהשתתפו במחקר ה-SJYC07. קבוצת מחקר זו תוגברה עם מטופלים ללא פרוטוקול עם HGG שטופלו בבית החולים St. Jude Children's Research בין השנים 2007-2020.
החוקרים ביצעו אפיון מתילום DNA, ריצוף גנום, אקסום ו-RNA שלמים. נתונים אלה שולבו עם היסטופתולוגיה כדי להניב אבחנה משולבת. נותחו מאפיינים קליניים והדמיה לפני הניתוח.
במחקר הוכללו 56 ילדים (0.0-4.4 שנים). אנליזה משולבת פיצלה את קבוצת העוקבה לארבע קטגוריות: גליומה המיספרית בתינוקות (IHG), HGG, גליומה בדרגה נמוכה (LGG) וגידולים של מערכת העצבים המרכזית.
CNS היה השכיח ביותר (22 חולים), התרחש בחולים הצעירים ביותר (גיל חציוני = 0.4 שנים) ונמצא בדרך כלל באיחוי גנים של קולטן הטירוזין קינאז (7 ALK, 2 ROS1, 3 NTRK1/2/3, 4 MET). שרידות ללא אירועים לחמש שנים (EFS) ושרידות כוללת (OS) ל-IHG היתה 53.13% (רווח בר סמך 95%: 35.52-79.47) ו-90.91% (רווח בר סמך 95%: 79.66-100.00) לעומת 0.0% ו-16.67% (רווח בר סמך 95%: 2.78-99.74%) עבור (p = 0.0043, p = 0.00013) HGG EFS ו-OS לא היו שונים בין IHG ל-LGGי(p=0.95, p=0.43).
סקירת הדמיה הראתה ש-IHG קשור לשוליים מוגבלים (p = 0.0047), מיקום המיספרי (p = 0.0010), ודימום תוך גידולי (p = 0.0149).
החוקרים הסיקו כי HGG לחולים עם IHG יש תוצאות טובות יחסית, ובכל זאת הם סובלים מחסכים משמעותיים, מה שהופך אותם למועמדים טובים להפחתת החמרה בטיפול ולניסויים של טיפול ממוקד מולקולרי.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה