במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Headache, החוקרים ביקשו להעריך את השכיחות, המאפיינים וגורמי הסיכון להתפתחות כאב ראש מתמשך המיוחס לשבץ איסכמי, מצב המוכר על ידי הסיווג הבינלאומי האחרון של הפרעות כאב ראש, אך עדיין לא נחקר באופן מספק.
עוד בעניין דומה
המחקר בוצע כמתכונת של מחקר עוקבה פרוספקטיבי, שכלל מטופלים מאושפזים בשל שבץ איסכמי בתוך 72 שעות מהופעת התסמינים. החוקרים איתרו 119 מטופלים, עם גיל ממוצע של 64 שנים כאשר 68.9% היו נשים.
הציון החציוני של המכון הלאומי לבריאות בסולם השבץ (NIHSS) היה 2. כל המטופלים עברו סריקת MRIי(diffusion-weighted magnetic resonance). המטופלים רואיינו מחדש בטלפון שנה לאחר השבץ באמצעות שאלונים מובנים, סולם השבץ (NIHSS) ומבחן השפעה עם ששת הפריטים של כאבי ראש (six-item Headache Impact Test).
תוצאות הדגימו כי שיעור ההיארעות של כאב ראש מתמשך המיוחס לשבץ איסכמי היה 10.1% (מרווח ביטחון 95%, 5.3-17.0%). דפוס דמוי מיגרנה היה השכיח ביותר, השפיע על 58.3% מאלה עם כאבי ראש מתמשכים והיתה לו השפעה משמעותית על 41.7% מהנבדקים.
התרחשות של כאב ראש מתמשך היתה קשורה באופן מובהק להיסטוריה של מיגרנה (מרווח ביטחון 95%, 1.06-50.0, P value = 0.043, יחס סיכויים 7.1) ולעוצמת כאב ראש גבוהה יותר בשלב החריף של השבץ (מרווח ביטחון 95%, 1.13-2.7, P value = 0.012, יחס סיכויים 1.75).
החוקרים סיכמו כי כאב ראש מתמשך בעקבות שבץ איסכמי הוא סיבוך שכיח המשפיע באופן משמעותי על חיי החולים ומופיע בעיקר בדפוס דמוי מיגרנה. זה מדגיש את החשיבות של טיפול מוקדם בכאבי ראש בחולי שבץ, במיוחד אלה עם היסטוריה של מיגרנה או כאב ראש חמור בשלב החריף. זאת, כדי להפחית את הסיכון לכאב ראש מתמשך לאחר שבץ.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
