לאחרונה פורסמו בכתב העת Annals of Neurology ממצאיו של מחקר שבו ביקשו לבחון האם גורמים ספציפיים לאזור, כולל דפוסי ביטוי מרחביים של הגן המקודד MAPT ורמות אזוריות של עמילואיד ב-PET, משפרים מודלים מבוססי קישוריות של השונות המרחבית בשקיעת טאו-PET בספקטרום מחלות האלצהיימר.
עוד בעניין דומה
במחקר הוכללו 685 משתתפים (395 משתתפים חיוביים לעמילואיד בספקטרום AD ו-290 בקרות עמילואיד שליליות) עם tau-PET ועמילואיד-PET משלושה מחקרים (Alzheimer's Disease Neuroimaging Initiative, 18F-AV-1451-A05 ו-BioFINDER-1).
הדמיית תהודה מגנטית פונקציונלית במצב מנוחה התקבלה בבקרות בריאות (1,000 משתתפים) מפרויקט Human Connectome, וביטוי גנים MAPT מאטלס המוח האנושי של Allen.
בהתבסס על חלוקת מוח לפי האטלס שהונחתה על כל השיטות, החוקרים השיגו קישוריות פונקציונלית של אזור עניין (ROI) ל-ROI, ערכי PET-ROI וביטוי גן MAPT.
בניתוחי רגרסיה מדורגים, החוקרים בדקו קישוריות, ביטוי גן MAPT ועמילואיד-PET כמנבאים של ROI tau-PET בממוצע בקבוצה ובמשתתפים חיוביים לעמילואיד.
קישוריות לבדה הסבירה 21.8 עד 39.2% (טווח על פני 3 מחקרים) מהשונות בערכי ה-tau-PET ROI בממוצע בין משתתפים חיוביים לעמילואיד. תוספת שלב של ביטוי גן MAPT ועמילואיד-PET הגדילה את שיעור השונות המוסברת ל-30.2 עד 46.0% ו-45.0 עד 49.9%, בהתאמה.
באופן דומה, עבור חיזוי של ערכי tau-PET ROI ברמת המטופל, שילוב של כל שלושת המנבאים שיפר משמעותית את השונות המוסברת (ממוצע טווח מותאם R2 על פני מחקרים = 0.118-0.148, 0.156-0.196, ו-0.3331-0.251, קישוריות עם ביטוי MAPT, וכל 3 השיטות בשילוב, בהתאמה).
החוקרים הסיקו כי על פי שלוש דגימות מחקר, שילוב החיבורים הפונקציונליים והמאפיינים המולקולריים שיפר משמעותית את כוח ההסבר בהשוואה לשיטות בודדות, מה שסיפק כלי רב ערך להסברת הרגישות האזורית לשקיעת טאו באלצהיימר.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
