דיווחים קודמים ומטה-אנליזות שנגזרו מסדרות מקרים קטנות דיווחו על שיעור תמותה של עד 40% בחולים עם COVID-CVT. לאחרונה, פורסמו בכתב העת European Stroke Journal ממצאיו של מחקר בו חוקרים ביקשו לבחון את המאפיינים הקליניים ואת התוצאים בקבוצה בינלאומית של חולים עם COVID-CVT.
עוד בעניין דומה
המחקר התבצע במתכונת של מחקר רישום של חולי COVID-CVT שאובחנו בין השנים 2020-2023. נתונים שנאספו על ידי הקונסורציום הבינלאומי לפקקת ורידים מוחיים מחולים עם CVT שאובחנו בין 2017-2018 שימשו כהשוואה. ניתוחי התוצאים הותאמו לגיל ולמין.
במחקר הוכללו 70 חולים עם COVID-CVT מ-23 בתי חולים ב-15 מדינות ו-206 מקרי ביקורת מ-14 בתי חולים ב-13 מדינות.
שיעור הנשים היה קטן יותר בקבוצת ה-COVID-CVT (50% לעומת 68%, p < 0.01). שיעור גבוה יותר של חולי COVID-CVT התייצגו עם מצב נפשי שונה (44% לעומת 25%, p < 0.01), העומס החציוני של פקקת היה גבוה יותר בחולי COVID-CVT (3 [IQR 2-4] לעומת 2 [1-3 ], p < 0.01) ומשך האשפוז היה ארוך יותר בהשוואה למקרי הביקורת (11 ימים [IQR 7–20] לעומת 8 [4–15], p = 0.02).
התמותה בבתי החולים לא היתה שונה (5/67 [7%, רווח בר סמך 95% 3-16] לעומת 7/206 [3%, 2-7], יחס סיכויים מתוקנן 2.6 [רווח בר סמך 95% 0.7-9]), וגם לא שכיחות של עצמאות תפקודית לאחר שישה חודשים (סולם רנקין מותאם 0-2; 45/58 [78%, רווח בר סמך 95% 65-86] לעומת 161/185 [87%, 81-91], יחס סיכויים מתוקנן 0.5 [רווח בר סמך 95% 0.2-1.02]).
החוקרים הסיקו כי בניגוד למחקרים קודמים, שיעור התמותה בבתי החולים והתוצאים התפקודיים במהלך המעקב לא היו שונים בין חולי COVID-CVT לבין מקרי הביקורת.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
