פגיעה מוחית וסקולרית תת קלינית היא גורם סיכון מוכר יותר ויותר לשבץ ודמנציה. למרות הבדלי מין מבוססים בסיכון לאירועים וסקולריים ובשכיחות מחלות, השפעת המין על גורמי פגיעה מוחית וסקולרית תת קלינית נותרה לא ברורה, מה שמהווה מחסום לפיתוח הנחיות מניעה ספציפיות למין.
עוד בעניין דומה
לאחרונה פורסמו בכתב העת Annals of Neurology, ממצאיו של מחקר בו חוקרים ביקשו להעריך את המידה שבה מין ממתן את הקשר בין גורמי סיכון וסקולריים ומדדי MRI של פגיעה מוחית תת קלינית בקרב מבוגרים ללא שבץ.
במחקר הוכללו נתוני חתך מ-1,579 צאצאים של משתתפים במחקר הלב של פרמינגהאם ללא שבץ ודמנציה (גיל 65.7±8.8 שנים, 53% נשים). סיכונים וסקולריים הוערכו באמצעות רכיבים של מבחן אפיון הסיכון לשבץ של פרמינגהאם (Framingham Stroke Risk Profile - FSRP) ולחץ דם דיאסטולי (diastolic blood pressure - DBP).
נפח עצימות יתר של החומר הלבן (white matter hyperintensity - WMH), נפח מוח כולל (total cerebral brain volume - TBV) ואוטם מוח סמוי כומתו באמצעות MRI. בוצעה הערכה האם גורמי סיכון וסקולריים קשורים למדדי MRI בכל העוקבה המשולבת, ולאחר מכן נקבע אם מין שינה את הקשרים הללו.
תוצאות המחקר הדגימו ש-FSRP גבוה יותר ולחץ דם סיסטולי ספציפי (systolic blood pressure - SBP) היו קשורים ל-WMH גבוה יותר. קשרים אלה היו חזקים יותר בנשים ונשארו לאחר התאמה לגיל המעבר ולשימוש בטיפול הורמונלי.
לעומת זאת, סוכרת ו-DBP נמוך יותר היו קשורים ל-TBV קטן יותר בעיקר בגברים. הקשר בין DBP לאטרופיה נצפה רק בגברים עם ירידה ב-DBP או יתר לחץ דם קודם.
החוקרים הסיקו כי ממצאי המחקר מדגישים פגיעות דיפרנציאלית להשפעה של גורמי סיכון וסקולריים על בריאות החומר הלבן בנשים וניוון גלובלי אצל גברים, ותומכים בפיתוח של קווים מנחים ספציפיים למין לשמירה טובה יותר על בריאות מוח וסקולרית בהזדקנות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה