במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת European Journal of Pain, החוקרים ביקשו לבחון את הקשר בין שימוש ממושך במשככי כאבים לאחר הניתוח לבין אבחנה של דמנציה לאחר מכן.
עוד בעניין דומה
החוקרים השתמשו מאגר המחקר הלאומי של ביטוח הבריאות של טאיוואן ואיתרו 142,682 חולים שעברו ניתוח גדול בין השנים 2004 ו-2018. כאב כרוני לאחר ניתוח זוהה על סמך שימוש ממושך במשככי כאבים לאחר הניתוח, ואבחון הדמנציה עד 31 בדצמבר 2022.
רגרסיה של Cox שימשה לחישוב יחסי סיכון מותאמים (aHRs) לסיכון לדמנציה בקבוצת הכאב כרוני לאחר ניתוח לעומת הקבוצה ללא כאב כרוני לאחר ניתוח.
מתוצאות המחקר עולה כי בקבוצת הכאב כרוני לאחר ניתוח (n=37,438)נמצא סיכון גבוה יותר לדמנציה לפני ואחרי התאמת ציוני נטייה.
לפני ההתאמה, יחס הסיכון המותאם היה 1.35 (רווח בר סמך 95%, 1.30-1.40), ולאחר ההתאמה, יחס הסיכון המותאם היה 1.31 (רווח בר סמך 95%, 1.26-1.37), מה שמעיד על קשר מובהק בין כאב כרוני לאחר ניתוח לסיכון מוגבר לדמנציה. ניתוח תת קבוצות אישש קשר זה בין גורמים דמוגרפיים וקליניים שונים, כאשר ניתוח רגישות חיזק את חוסנם של הממצאים.
החוקרים סיכמו כי כאב כרוני לאחר ניתוח הוא מנבא בלתי תלוי של סיכון לדמנציה והדגישו את החשיבות של טיפול יעיל בכאב לאחר ניתוח כדי להפחית תוצאים קוגניטיביים ארוכות טווח. מהמחקר עולה כי ניתן לטפל בכ-30% מהסיכון לדמנציה באמצעות ניהול ממוקד לכאב כרוני.
מקור: